שאלות ותשובות בתחום הסיעוד
לבית הדר ניתן לפנות דרך נציגות של קופ"ח המבטחת הנמצאת בבית חולים בו האדם מאושפז. יש לפנות לרופא / אחות /עו"ס במחלקה בו האדם מאושפז ולבקש המלצה להמשך אשפוז במרכז רפואי גריאטרי . קופת חולים המבטחת מפנה את המסמכים הרפואיים הנדרשים להעברתו של המטופל כולל בקשה לאשפוזו . התשובה על קבלה לאשפוז תועבר לקופת החולים. העברת המטופל לאשפוז בבית הדר באחריות קופת חולים / בני משפחה.
ההשתתפות תלויה בהגדרת סטטוס, ובזכויות המטופל בקופה המבטחת. כאשר קיימת השתתפות התשלום מבוצע בסניפי קופת החולים המבטחת. בדרך כלל אם המטופל הוגדר בסטטוס "שיקום" או "מונשמים"- אין השתתפות של המשפחה, אם הוגדר בסטטוס "סיעוד מורכב"- יש השתתפות, גובה ההשתתפות נקבע על ידי ומול קופת החולים. בסטטוס "סיעודי" ו "תשושי נפש" הזכאות להנחה נקבעת על ידי משרד הבריאות וההשתתפות מתבצעת מול לשכת הבריאות.
לא, האשפוז הוא על בסיס של טופס 17 המונפק לפי ימי אשפוז. כשחולה מתאשפז בבית חולים כללי או אחר יש הודעת סיום אשפוז לקופת חולים המבטחת ולכן יש צורך בפנייה מחודשת לקופת חולים לצורך אשפוז בבית הדר.
שעות הביקור בין 08:00 עד 21:00 . בשעות הבוקר מתבצעת במחלקות השונות פעילות סיעודית ורפואית נרחבת והמבקרים יידרשו לעתים להמתין מחוץ למחלקה. אנו מבקשים לכבד את פרטיות המטופל המאושפז ביחוד בשעות הבוקר כשניתן טיפול סיעודי ובזמני המנוחה.
מתן עזרה בהיגיינה אישית למטופל ניתנת לפי צורך, רחצה מלאה מתבצעת לא פחות משלוש פעמים בשבוע (יום כן/יום לא). רחצה מלאה במקלחת או במיטה מתבצעת לפי שיקול רפואי וסיעודי.
מטופל יורד לישיבה לפי יכולתו האישית ולפי המלצת הצוות הרב מקצועי , כאשר אין התוויית נגד המטופל מקבל עזרה להושבה מחוץ למיטה פעמיים ביממה.
משך האשפוז הוא אינדיבידואלי לכל מטופל בהתאם למצבו ולצרכיו הטיפוליים. ההחלטה על שחרור מהאשפוז מתקבלת בישיבות צוות רב מקצועי בתאום עם קופת החולים המבטחת.
לא, ציוד עזר לניידות משמש את המטופלים במהלך האשפוז בעת שהותם במחלקה בלבד. בעת הכניסה לאשפוז מומלץ לשאול ציוד ניידות מארגוני השאלה כדוגמת יד שרה, לשימוש בעת יציאה לבדיקות, ביקורות רפואיות מחוץ למרכז וביקורים בבית.
מומלץ להביא נעליים סגורות למניעת נפילות ולבטיחות פיזית של המטופל, בגדים נוחים כמו טרנינג וניתן להביא מוצרי הגינה אישית כמו סבון וכלי גילוח אישיים.
• תעודת זהות וכרטיס קופת חולים
• דו"ח רפואי וסיכומי מחלה
• טופס הפנייה לאשפוז של משרד הבריאות (במידה ומופנים על ידי משרד הבריאות)
• שיניים תותבות/ מכשיר שמיעה/ משקפיים/ כלי גילוח
• תמונות משפחה ופרטים אישיים על מנת לקשט את החדר ולצור סביבה ביתית.
• ביגוד: בגדים תחתונים, גרביים, חליפות לקיץ ולחורף, נעליים סגורות לקיץ ולחורף.
על פי חוק זכויות החולה ניתן לקבל העתק מלא של הרשומה הרפואית. על המטופל או האפוטרופוס שלו לפנות למחלקה למידע ורישום רפואי (רשומות רפואיות) ולחתום על טופס ויתור על סודיות רפואית. על האפוטרופוס להציג צו בית משפט המוכיח את היותו אפוטרופוס על גופו של המטופל. צילום הרשומה הרפואית כרוך בתשלום בהתאם למחיר שנקבע על ידי משרד הבריאות. קרוב משפחה או איש אחר אינם רשאים לקבל העתק מהרשומה הרפואית אלא אם יציגו ייפוי כוח וטופס ויתור על סודיות רפואית חתומים בידיי המטופל.
שאלות ותשובות בתחום ריפוי בעיסוק
הריפוי בעיסוק הוא אחד המקצועות הפרא רפואיים, השיקומיים. כמו שאר המקצועות הללו, גם מטרת הטיפול בריפוי בעיסוק היא השתתפות מרבית של האדם בעיסוקים המשמעותיים עבורו.
הייחודיות של מקצוע זה היא בגישה ההוליסטית הלוקחת בחשבון את היחסים בין האדם, לעיסוקיו, לסביבה בה פועל. בריפוי בעיסוק נעשה שימוש בכלי של "ניתוח פעילות" אשר משקלל את כל הגורמים המשפיעים על הביצוע: יכולות של האדם (פיזית, שכלית, נפשית, תרבותית) – דרישות הפעילות הרצויה (פיזית, שכלית, נפשית, תרבותית) – תנאי הסביבה לביצוע הפעילות (אנושית ופיזית).
לאחר ניתוח הגורמים, הטיפול נשען על תחומי ידע רבים כגון: אנטומיה ופיזיולוגיה, נוירולוגיה, מדעי המוח, פסיכולוגיה ועוד.
הטיפול מתמקד בשיפור מיומנויות (פיזית, שכלית, התנהגותית) שיאפשרו ביצוע של התפקוד שנבחר יחד עם המטופל כעיסוק משמעותי עבורו.
במסגרת הטיפול נבצע או נמליץ על ביצוע שינויים בסביבה שיאפשרו ביצוע אופטימלי.
פגיעה או שינוי במצב הפיזי או הקוגניטיבי של האדם משפיעים ישירות על תפקודו והשתתפותו בעיסוקים והפעילויות היומיומיות המשמעותיים עבורו.
הטיפול בריפוי בעיסוק מתמקד באותן פעילויות המאפשרות לאדם המבוגר השתתפות במארג החיים, התומכות והשומרות על בריאותו ואיכות החיים שלו. פעילויות כגון לבוש, רחצה, בישול, עריכת קניות, השתתפות בפעילויות פנאי, עבודה, לימודים, נהיגה, טיפול בבני משפחה ועוד.
תהליך ההתערבות בריפוי בעיסוק הינו הוליסטי ורחב הקשרים, בטיפול ניתנת התייחסות לפן הפיזי, הקוגניטיבי, הנפשי והרוחני של האדם, כולל התייחסות לסביבתו הקרובה.
חלק בלתי נפרד מהטיפול היא ההדרכה למטופל ומשפחתו כיצד לאפשר השתתפות מרבית בעיסוקים החשובים למטופל ולסביבתו הקרובה.
דוד שלי עבר אירוע מוחי ולא יכול להזיז כלל את היד, מהו ההליך השיקומי ?
תשובה: בתחילת השיקום מבוצעת הערכה של היכולות התנועתיות, התחושתיות והתפקודיות של היד ובהתאם לכך המטופל מתרגל לשיפור תנועתי בדגש על שיפור תפקודי: שימוש ביד לצורך אכילה, לבוש, שירותים וכן הלאה. במקביל המטופל לומד טכניקות פיצוי או שימוש באביזרי עזר אשר באמצעותן הוא יכול להגיע לעצמאות חלקית עד מלאה ללא שימוש ביד – עד להשגת תנועה שמאפשרת שימוש בשתי הידיים.
באופן פשוט אפשר להגדיר קוגניציה כיכולת שכלית. הקוגניציה כוללת כישורים שונים כמו קשב וריכוז, תפיסה חזותית, שפה, למידה וזיכרון, מודעות ושיפוט, תכנון ובקרה.
ליקוי או ירידה קוגניטיבית הם הפרעה בתפקוד באחד התחומים הנ"ל או יותר. ניתן למדוד את הירידה באמצעות מבחנים קוגניטיביים ולעיתים הליקוי הקוגניטיבי עשוי להסביר ירידה בתפקוד.
ליקויים קוגניטיביים בגיל המבוגר עשויים להשפיע על אופן השתתפותו של הפרט בתפקוד בסיסי ((BADL; התמצאות בסביבתו, לבוש, אכילה, רחצה, היגיינה אישית וכדומה.
הליקויים ישפיעו כמובן גם בתפקודים מורכבים יותר (IADL, AADL); שימוש בגז וחשמל, נטילת תרופות, שימוש בכספים, ניידות בסביבות שונות (בקניון, מעבר חציה), נהיגה וכדומה.
גם השתתפות הפרט בעיסוקי פנאי אשר היו חשובים ומשמעותיים עבורו ובקשר עם סביבתו עלולים להיפגע; טיפול בנכדים, בילויים מחוץ לבית, פתירת תשבצים, משחקי ברידג', קריאת ספר, שימוש במחשב וטלוויזיה ועוד.
רמת ההשפעה על התפקוד תלויה בדרגת החומרה של הליקוי הקוגניטיבי. כאשר הפרט מודע לליקוי ולמגבלות שלו – הדבר עשוי להשפיע אף על הדימוי העצמי שלו ועל תחושת המסוגלות שלו – ובכך להשפיע על הפן הרגשי. לעיתים האדם ואף בני משפחה קרובים מכחישים או מסתירים את הירידה הקוגניטיבית מחשש לפגיעה בכבוד, בעצמאות ובקשר עם הסביבה.
בריפוי בעיסוק אנו מבצעים הערכה מקיפה של המרכיבים הקוגניטיביים ומציבים מטרות טיפול לשיפור או שימור מרכיבים אלה זאת בהתאם לתפקודו הקודם של המטופל, ולפי ההעדפות שלו ושל בני משפחתו.
נתרגל עם המטופל את התפקוד עצמו בסביבה הטבעית או המדמה סביבה טבעית. כמו כן, נספק הדרכה למטופל ולבני משפחתו כיצד להתמודד עם הליקויים המשפיעים על תפקודו. לדוגמא, התאמה של הפעילות והסביבה- ארגון הסביבה באופן כזה שיקל על השתתפותו ויקדם עצמאות, שימוש באסטרטגיות שונות (חיצוניות ופנימיות) על מנת לעקוף את הליקוי.
ירידה בזיכרון נפוצה עם עליית הגיל, במיוחד בזיכרון לטווח קצר. בכדי למנוע סכנות העלולות להיווצר בשל הירידה בזיכרון ולשם הקלה על ההתמודדות עם הירידה, ניתן להשתמש באסטרטגיות שונות:
בישול- ניתן לבשל על כירה חשמלית, כך שבמידה והאדם ישכח לכבות את הגז לא יהיה חשש לדליקה. בנוסף, ניתן להשתמש בטיימר או שעון מעורר כדי לזכור לכבות את התנור/הגז.
תרופות- מומלץ להשתמש ב"קלמר תרופות" (ניתן לקנות בבית מרקחת וברשתות הפארם) ולסדר בו את התרופות אחת לשבוע, לחלק לבוקר, צהריים וערב לפי המלצת הרופא. את סידור התרופות מומלץ לבצע לפי רשימה מסודרת שתונח עם התרופות ועליה יהיה כתוב בצורה בהירה איזו תרופה ואיזה מינון לאיזו שעה ויום.
קניות- מומלץ להכין רשימה שתהיה מונחת באופן קבוע על המקרר ולכתוב בה כל פעם שפריט נגמר או כשנזכרים שצריך משהו. לפני ההליכה לחנות מומלץ לארגן את הרשימה כך שתהיה מחולקת לנושאים (פירות וירקות, מוצרי חלב, מוצרי בשר וכו') ואף לסדר אותם לפי הסדר בו הם ממוקמים בחנות (במידה וזו חנות מוכרת). כמו כן, ניתן ללכת לקניות מצוידים בעט ולמחוק כל פרט שהונח בעגלת הקניות.
פגישות ואירועים- עדיך להשתמש ביומן או לוח שנה ולכתוב בו כל פגישה או אירוע מיועד. לצד האירוע מומלץ לכתוב את המיקום והשעה בו הוא יהיה. במידה ומדובר בפגישה אליה צריך להביא מסמכים כדאי לכתוב אילו מסמכים יש צורך להביא. כשהולכים לרופא כדאי להצטייד מראש ברשימת שאלות אותן הייתם רוצים לשאול אותו, ובפגישה עצמה לכתוב על דף את התשובות שהוא נותן.
נפילות בבית הן אחת הפגיעות הנפוצות בגיל המבוגר. נפילות יכולות להיות תוצאה של ליקוי בראייה, בעיות בקשב, בשיווי משקל, ירידה בכוח ובגמישות, ירידה בתחושה בכפות הרגליים, תנאים סביבתיים לא מתאימים או לא מוכרים ועוד.
אחת הדרכים למניעת נפילות היא ארגון הבית בצורה בטיחותית ושימוש באביזרי עזר. מומלץ לפנות מהבית שטיחים בכל גודל, להצמיד לקירות חוטי חשמל וטלפון, לפנות מהרצפה חפצים קטנים ונמוכים אשר האדם עלול להיתקל בהם. בנוסף ישנן המלצות לחדרי הבית השונים:
מומלץ להתקלח במקלחון ולא באמבטיה, כאשר ישובים על כיסא פלסטיק עם ידיות ומשענת ולהשתמש בשפופרת טלפון עם חוט- כך שניתן לאחוז אותה ביד בזמן כיוון טמפרטורת המים. בנוסף, מומלץ להתקין מאחזים בקירות לשם תמיכה בזמן מעבר לעמידה או לישיבה, ולהניח שטיחוני ואקום בתוך המקלחת ולידה למניעת החלקה גם בזמן ההתארגנות שלאחר הרחצה. מי שאין לו מקלחון בבית יכול לרכוש מ"יד שרה" אביזר שנקרא "ספסל רחצה/קרש רחצה" וכך לשבת בבטחה גם באמבטיה.
בחדר השירותים ניתן להתקין מאחזים בקירות ולהניח מעל האסלה "הגבהה לאסלה" להקלה על הישיבה והקימה.
בחדר השינה לצד המיטה מומלצת תאורה ומכשיר טלפון.
בלילה יש להשאיר תאורה בשירותים ובדרך לשירותים. ניתן להשתמש ב"בקבוק שתן" או "קומודה" לצד המיטה על מנת להימנע מקימה והליכה בלילה.
במטבח מומלץ להניח בהישג יד חומרים וכלים אשר משתמשים בהם באופן יותר תדיר, למניעת התכופפות או טיפוס מיותרים.
לאנשים עם היסטורית נפילות, אשר נמצאים לעיתים לבד בבית מומלץ להתקין לחצן מצוקה ולהקפיד להשתמש תמיד בצמיד עליו מותקן כפתור לקריאת חירום.
תחומים בריפוי בעיסוק המוכרים פחות לציבור ומטופלים ב"בית הדר"
• אבחון ושיקום קוגניטיבי
• הערכת כשירות לקבלת החלטות
• טיפול בצלקות
• שיקום תפקודי ראיה
• שיקום נהיגה
• התאמת תנאי מגורים
• טיפול בחולה המונשם (איתור תגובות וטיפול במטופלים במצבי הכרה מינימלית, הכנת סדים ועוד)
בהחלט כן. במידה והניתוח הוא לאחר נפילה ושבר, יערך בירור לסיבת הנפילה במסגרת ההערכה בריפוי בעיסוק ותינתן הדרכה בהתאם.
בריפוי בעיסוק ניתן לקבל הדרכה לארגון הסביבה ולתרגל תפקוד בדגש על בטיחות ומניעת נפילות.
לאחר ניתוח אלקטיבי על רקע שחיקת מפרקים – כדאי לקבל ייעוץ ולתרגל תפקוד בדגש על חסכון באנרגיה וקידום בריאות.
כמו כן, יש אביזרי עזר יעילים ללבוש מכנסיים, תחתונים, גרביים ונעליים כאשר יש מגבלה או איסור כיפוף. ניתן לתרגל את השימוש באביזרים והדרכה כיצד ניתן לרכוש אותם.
שאלות ותשובות בתחום העבודה הסוציאלית
ניצול שואה המאושפז ולא קיבל שעות של חוק סיעוד מטעם הביטוח הלאומי טרם אשפוזו, זכאי לקבל 50 שעות סיוע של מטפלת באופן חד פעמי. הסיוע ניתן באמצעות חברות סיעוד. עו"ס המחלקה תמלא את המסמכים הרלוונטיים. ניצול שואה מאושפז, שכן קיבל שעות של חוק סיעוד טרם אשפוזו, זכאי לקבל תוספת של שעות באם זכאותו היא 16 או 18 שעות חוק סיעוד.
ראשית חוק סיעוד מאפשר לביטוח הלאומי לזכות את המועמד בשעות סיוע של מטפלת במסגרת הבית. השעות נקבעות לאחר ביקור של נציג הביטוח הלאומי בבית המטופל. עו"ס המחלקה תיידע אותך בדבר רמות הזכאות והגשת הבקשה לביטוח לאומי. כמו כן עליך לבחור חברת סיעוד שתספק לך את השירות. חשוב להדגיש כי לא ניתן לקבל שעות טיפול של מטפלת מטעם חוק סיעוד במסגרת האשפוז. אנא פנה לעו"ס המחלקה לצורך הכוונה וייעוץ בעניין זכויותיך.
בכדי שתוכל להעסיק עובד זר, עליך ראשית לקבל רישיון להעסקת עובד זר מטעם משרד הפנים. לצורך קבלת רישיון נדרשים נקודות תלות מטעם הביטוח הלאומי (חוק סיעוד). במידה ולא היתה זכאי לחוק סיעוד טרם אשפוזך, תוכל לבקש רישיון זמני דחוף בוועדת חריגים באמצעות מכתב רפואי מהמחלקה, בו מתוארים נסיבות המצב הרפואי הנוכחי. לאחר קבלת הרישיון ניתן למצוא עובד מתאים באמצעות חברות השמה. עו"ס המחלקה תוכל לעזור לך בהכוונה מתאימה לצורך קבלת רישיון.
אפוטרופוס הינו אדם המתמנה על ידי בית המשפט לענייני משפחה להיות אחראי על מי שאינו מסוגל לדאוג לענייניו. ישנם שני סוגי אפוטרופוס: לענייני גוף ולענייני רכוש. במידה ואדם הקרוב אליך אינו מסוגל עוד לדאוג לענייניו ולתת הסכמתו מדעת לעניינים הנוגעים לגופו ולחייו, מומלץ לבחון עם עו"ס המחלקה את הצורך במינוי אפוטרופוס.
בשלב הראשוני תתבצע הערכה קוגניטיבית הבודקת את רמת השיפוט והיבטים אחרים המשפיעים על יכולת קבלת ההחלטות של המטופל. לאחר מכן תמלא העו"ס את המסמכים המתאימים כולל חוות דעת סוציאלית. המסכים יוגשו על ידי המתמנה לשמש כאפוטרופוס לבית המשפט. לכל שאלה או ייעוץ בעניין האפוטרופוס, אל תהסס להתייעץ עם העובדת הסוציאלית המטפלת.
שאלות ותשובות בתחום הפיזיותרפיה
צוות הפיזיותרפיה בבית הדר גדול ומיומן בכל תחומי הטיפול המקובלים בגריאטריה. אנו מטפלים בחולים לאחר אירועים מוחיים, ניתוחי ראש, ניתוחי גב, מחלות נוירולוגיות מתקדמות, החלפות מפרקים, ניתוחים אורתופדים, שיקום לאחר קטיעות, התאמת מכשירי עזר להליכה, הפרעות בשיווי משקל, ירידה תפקודית ועוד.
מכון הפיזיותרפיה בבית הדר גדול ומאובזר בציוד חדיש וייעודי העונה על כל צרכי הטיפול והשיקום המקובלים.
כל חולה המגיע לבית הדר ומצבו הרפואי מאפשר זאת, עובר בדיקה על ידי פיזיותרפיסט שבונה עבורו את תכנית ההתערבות המתאימה.
תדירות הטיפול נקבעת על פי סיבת האשפוז, מצבו של החולה, מטרות הטיפול, המחלקה בה מאושפז והמלצת הפיזיותרפיסט המטפל.
מכון הפיזיותרפיה בבית הדר פועל בימים א-ה משעה 07:00-16:00 במתכונת מלאה וביום שישי משעה 08:00-13:00 במתכונת מצומצמת. שעות הטיפול פרוסות על פני היום ונקבעות על פי מצבו של החולה וסדר היום הכולל שלו במסגרת המחלקה.
במקרים מסוימים כן. יש לתאם זאת עם הפיזיותרפיסט המטפל.
מומלץ לבוא עם בגדים נוחים ונעלי ספורט.
בהחלט. מומלץ להגיע לבית הדר בתיאום מראש ולשאול את הצוות המטפל.
כן. חולה שקיבל טיפול פיזיותרפיה באשפוז וזקוק להמשך טיפול לאחר שחרורו יקבל המלצה מתאימה במכתב השחרור.
כן, נשמח לעזור כמיטב יכולתנו גם לאחר השחרור מבית הדר.
שאלות ותשובות בתחום התזונה
קיימים מספר שאלונים ומדדים לפיהם ניתן לזהות ולאבחן מאפיינים של תת תזונה או הסיכוי של המטופל להיכנס לתת תזונה. השאלונים מתייחסים הן לסימנים שניתן לאבחן ע"י התרשמות חיצונית כגון : ירידה במשקל (ראה טבלה) , איבוד תיאבון, ירידה בצריכת מזון . והן ע"י פרמטרים שמאובחנים על פי מדדי בדיקות דם (לרבות רמת אלבומין מתחת ל-3.5 מ"ג/דצ"ל).
שינוי משקל מצב תזונתי תקין תת תזונה בינונית תת תזונה חמורה
אחוז איבוד משקל בחודש 0% עד 5% מעל 5%
אחוז איבוד משקל בשלושה חודשים 0% עד 7.5% מעל7.5%
אחוז איבוד משקל בשישה חודשים 0% עד10% מעל10%
חשוב להבין ממה נובעת הירידה בצריכת מזון.
סיבות נפוצות ופתרון:
א. פטריה או פצעים בפה- הופעתם גורמת לכאבים ולהימנעות מאכילה. הטיפול על פי הוראת רופא. הטיפול התזונתי יתייחס לשינוי מרקם המזון או למרכיביו על מנת להפחית את הכאבים בזמן האכילה.
ב. ירידה בחושים ( טעם, ריח וראייה) – יכולה להיגרם כתוצאה משינויים פיזיולוגים טבעיים בגיל המבוגר או כתוצאה משימוש בתרופות או טיפולים (כימותרפיה, הקרנות דיאליזה ).
שימוש במאכלים עם צבעים דומיננטיים, עשבי תיבול ותוספת טעם וריח על ידי תמציות (וניל, קינמון) ותבלינים (גם כאלו הנחשבים פחות בריאים כמו מלח וסוכר) על מנת להקנות למזון מראה וריח מגרים .
ג. מחלות ניווניות שונות שגורמות לשכחה ובעיות לעיסה ובליעה – לעזור באכילה, לשלב "אוכל אצבעות " , התאמת מרקם מזון.
טווח משקל תקין באוכלוסייה מעל גיל 65 גבוה יותר מאשר באוכלוסייה צעירה . ירידה במשקל, בין אם מכוונת או לא, בהיעדר פעילות גופנית קבועה, נובעת בעיקר מאיבוד מסת שריר ועל כן אינה מומלצת באופן גורף . במידה וישנו צורך להפחית במשקל, יש לבצע זאת באופן מבוקר תוך התייעצות ומעקב תזונתי.
לא, האדם הקשיש לא נדרש להקפיד על תפריט דל שומן וכולסטרול באופן גורף, אלא רק במידה וישנה הוראה רפואית לכך בשל מחלות הקשורות לרמות גבוהות של כולסטרול או שומן בתפריט (לדוגמא כטיפול ראשוני בדלקת כיס המרה או הלבלב עד לחזרה הדרגתית לתפריט רגיל)
נמצא כי רמות כולסטרול נמוכות מהוות מדד לתת תזונה וגורם סיכון לתמותה .
במקרים רבים האדם הקשיש מפחית את צריכת המזון שלו וכל הגבלה נוספת בתפריט תגרור ירידה נוספת בצריכת המזון וכתוצאה לתת תזונה.
סימנים להפרעת בליעה:
שיעול בזמן האכילה או השתייה, חרחור לח שמקורו בריאות , חנק .
הפרעות בליעה באת לידי ביטוי במספר צורות : הפרעה בבליעת נוזלים או אכילת מוצקים או בשילוב של שניהם (מרק, אבטיח, תפוח עסיסי).
חשוב לזהות את התופעה ולערב איש מקצוע בטיפול . לרוב קלינאי תקשורת ודיאטנית . בבית הדר, הטיפול התזונתי באדם עם בעיות בליעה יתבסס על התאמת מרקם מזון והסמכת נוזלים. מטופל עם בעיות בליעה יעבור הערכה חוזרת על ידי גורמים המוסמכים לכך ובמידת האפשר תתבצע התקדמות ושינוי מרקם המזון.
בבית הדר קיימת התאמה של מרקם המזון המוגש והמבושל לדרישות המטופלים.
התפריט נקבע לפי נהלים מסודרים של משרד הבריאות אשר מתייחסים לגודל מנת המזון המוגש, גיוון מנות לאורך השבוע והחודש. כחלק מהבטחת איכות של תחום התזונה בבית הדר, נערכות בדיקות תקופתיות של טמפרטורות המזון, חישוב של הערכים התזונתיים של המזון המוגש, בקרה על תדירות מתן מזונות. כמו כן נערכות בדיקות של חומרי גלם ומבחני טעימה, נבדקת גם תקינות הציוד של המטבח.
באופן שותף נערכים שאלוני שביעות רצון של המאושפזים לצורך שיפור התפריט והתאמתו לדיירים.
בבית הדר המזון מבושל במקום ע"י צוות אשר הודרך והוסמך לכך. מתקיימת תקשורת הדדית ושיתוף פעולה מלא בין צוות המטבח לצוות הדיאטניות.
הדיאטנית אחראית על הערכה תזונתית של המטופלים בבית הדר, על קביעת תכנית טיפול תזונתי פרטני ומעקב אחר מצבם התזונתי של המטופלים. באופן כוללני, הדיאטניות אחראיות על בניית התפריט ובקרה על יישומו, שותפות בכתיבת נהלי תזונה פנימיים יחד עם אנשי הצוות הרב מקצועי, הדרכה של הצוות הרב מקצועי בתחומים הקשורים לתזונה והדרכת סטודנטים לתזונה.
קשישים רבים נמצאים בסיכון לירידה במשקל והפחתה בצריכה תזונתית בגלל מחלות חריפות וכרוניות וכן בגלל בעיות פיזיות ומנטליות.
אספקה תזונתית מתאימה אשר כוללת את כל רכיבי התזונה ומוגשת למטופלים במגוון ובצירוף מתאימים, על פי העדפותיו ובהתאם למצבו הבריאותי, מונעת תת תזונה ומשפרת את מצבם הבריאותי ואיכות החיים של המטופלים.
הטיפול התזונתי בבית הדר מותאם ע"י הדיאטניות וקיים שיתוף פעולה מלא בין הדיאטניות לבין כל אנשי מקצוע בצוות הרב מקצועי, החל מהפניית המטופל לדיאטנית ועד ליישום ומעקב אחר ביצוע תכנית הטיפול התזונתי .
הטיפול התזונתי כולל הערכת מצב תזונתי, תכנון תכנית טיפול תזונתי ומעקב שוטף אחר מצבם התזונתי של המטופלים.
קביעת תוכנית טיפול תזונתית מתבצעת בשיתוף הצוות הרב-מקצועי, וכוללת זיהוי צרכים תזונתיים של המטופל, תוכנית תזונה ודרך ההזנה המתאימה למטופל.
לעיתים טיפול תזונתי יכלול גם שימוש בתוספים תזונתיים והתאמת מזון ייעודי כגון: אבקות העשרה או נוזל העשרה הניתנים למטופל כחלק מהטיפול התרפותי בנוסף למזון הנצרך על ידו.
הזנה באמצעות צינורית הזנה משלבת תזונה עם תהליכי טיפול רפואי וסיעודי. הזנה כזו תישקל ע"י הצוות הרב מקצועי, לרבות הרופא, במידה ומערכת העיכול של המטופל מתפקדת אך הוא אינו מסוגל לצרוך יותר מ-50% מצריכת המזון המומלצת לו על פי הערכת הדיאטנית. בנוסף, כאשר קיימים קשיי בליעה או סיבות אחרות המונעות מהמטופל לאכול דרך הפה.
המזון הניתן באמצעות צינורית הזנה כולל מזון ייעודי לצורך הזנה מלאה אשר מאושר ע"י משרד הבריאות ומותאם לכל מטופל באופן אישי על ידי דיאטנית, על פי אבחנות הרקע, יכולת הספיגה, בדיקות דם וחישובים מדויקים של תכולת הרכיבים בהזנה.
